פרק חמישי פילוסופיית השליטה של משה דיין: הלכה ומעשה

פרק חמישי : פילוסופיית השליטה של משה דיין 147 גבול מוסכמים עם שכנותיה ולפתור את בעיית הפליטים . אך דיין סבר שלא יהיה ניתן להגיע להסכמים מדיניים שיבטיחו את ביטחונה של מדינת ישראל . עוד לפני 1967 הוא האמין שבסיס קיומה של מדינת ישראל היה עוצמתה הצבאית . כאשר במאי 1956 נהרג רועי רוטברג, שומר קיבוץ נחל עוז, בידי ערבים מעזה, ספד לו דיין, אז בתפקידו כרמטכ״ל . בנאומו המפורסם הוא הביע את עמדתו המזוקקת : אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים . מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו ? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם [ . . . ] דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית . לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים . מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו [ . . . ] זו גזרת דורנו . זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים 7 ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיי...  אל הספר