של בּוּרוּת וחושך . דקיני אינה מתייחסת לחיים כאל בעיה שיש להיחלץ ממנה ; לתפיסתה, החיים הם שדה להתפתחות רוחנית, וכדאי להיכנס עמוק פנימה אל הקיום החושי-מוחשי כדי למצוא תדר מקודש דווקא מתוך המציאות היומיומית המחוספסת . דקיני היא מורת דרך אל ערוצי האנרגיה המקוריים בתוך עצמנו . דמותה מייצגת את הכוח השמיימי המניע את עולם ההתנסות המוחשית . היא רוקדת בשמיים ומייצגת אנרגיה שמתמלאת מריקוּת ועוברת דרך ריקוּת . אין הכוונה לריקוּת של כיס ריק או כוס ריקה, אלא לריקוּת כמו זו של השמיים, שמאפשרת לכל מזג אוויר להתרחש בהם . ריקודה משקף את ריקוּת האגו . כשהאני מסכים לוותר על עצמו ולשמוט פיסות אישיות שפג תוקפן הוא מתרוקן, ובתוך ריק יש מקום לכל מצבי הרוח להגיע ולחלוף . האיכויות של דקיני מלמדות לפתח רגישות אל אנרגיה גולמית ולשמוט עלילות עבר שאינן יעילות במסלול לשחרור . התפיסה הדואליסטית שנפוצה אצל רוב הדתות מפרידה בין עולם החומר לעולם הרוח וממקמת את הגופני במקום נמוך לעומת עולם הרוח הגבוה, שאליו יש לשאוף . כך מוכחשת הביולוגיה של ההיוולדות, מוכחש הגוף הנשי, מודחקים הכאב והדם, וחוכמתה הרגשית של הישות הנשית מת...
אל הספר