אריות על נמ"רים | 27 לנשק מחטיבת גבעתי, סא"ל גיא, היה ממש בסמוך אלינו באחד השיחים, פצוע לאחר היתקלות שקרתה ממש לפני הגעתנו . בעת כתיבת שורות אלו הוא עדיין מחלים מפציעתו . החלטת ניווט מהירה מובילה אותנו לכפר עזה דרך קיבוץ סעד, כדי לא לעבור בצומת שככל הנראה שורץ במחבלים שאורבים לכוחות צה"ל ולכוחות המְתַגְב�ְרִים . בתוך הקיבוץ חולפים על פני עשרות 1 הם ישובים על המדרכה, נראים מותשים חיילים מכוחות הבט"ש . ומבועתים . אנו מנופפים לשלום ומבינים כי אפשר להמשיך הלאה ליעד שלנו . מגיעים לעמדת הש"ג בכניסה לכפר עזה . "מה לעזאזל קורה פה ? " אני מסנן כאילו לעצמי אבל שואל את יושבי ההאמר . כאוס אדיר . מצנח מוטל בצד הדרך, ככל הנראה של מחבל שהגיע מהאוויר, חורים של ירי על זכוכית עמדת הש"ג, המון עשן, קולות נפץ וירי . תחושה בלתי נתפסת של כניסה לתוך אזור מלחמה, אל יישוב ישראלי, יהודי, שנמצא תחת כיבוש של מחבלי החמאס ועלינו לכבוש אותו בחזרה . כפר עזה בשלב הזה נחלק לשניים, בין החטיבה שלנו ( גבעתי ) ובין חטיבת הקומנדו . בחלק שלנו סורקים את השטח גדודים רותם וצבר וצוותי החפ"ק . לא עוברות כמה שניות ואנחנו כבר בהיתקל...
אל הספר