18 | אלי זילברמן מתקשר לכמה קצינים, בהם אל"מ טל אשור שמסביר לי שהמצב מורכב מאוד ושגם הוא בדרכו דרומה . יצא לי כבר לקפוץ מהבית לאירועים מבצעיים קטנים . הפעם הנסיעה אחרת . שקט מוחלט . על הכביש אנשי סדיר ומילואים כמוני שטסים דרומה בתחושת שליחות, שהינה זה הרגע ועלינו מוטלת המשימה . בנשקיית שדה תימן אני מספיק לפגוש את תא"ל דדו בר כליפא, מפקד אוגדה 36 , שהיה בעבר המח"ט שלי . אנו מאחלים זה לזה בהצלחה . אחרי זמן קצר אני כבר מוצא את עצמי על וסט, נשק וקסדה, יושב בתוך האמר עם סגן מפקד חטיבת גבעתי, סא"ל דוד, חבר ואח לנשק . בילינו יחד יותר משנה כשהייתי קצין אג"ם דרומית בעזה והוא היה מג"ד הגדס"ר ( גדוד הסיור ) הבדואי בגזרה . המפקד הכי משופצר בצה"ל — הכול אצלו מתוקתק, אדם נעים וחייכן בשגרת היום-יום ומקצוען אמיתי . איתנו בהאמר רס"ן מתן אלגרבלי, חבר קרוב ומפקד פלוגה מקביל ממחזור נובמבר 2015 . אשתי מכירה אותו מהילדות בירושלים ; רמי הדוקטור האגדי, לוחם ואיש מדהים ששירת תחתיי בגדוד שקד כשהייתי סמג"ד ; בצלאל, בחור מדהים שהכרתי בזה הרגע וניפגש במלחמה הזו אחת לכמה ימים ; אלישע הנהג שחשבתי שרק הכרנו, אבל בהמש...
אל הספר