031׀ ורד פלדמן כל אחד ואחד מאיתנו חוזר שוב ושוב על מילים ועל תנועות מסוימות . מדובר במילים שאנחנו נוטים להשתמש בהן, או בתנועות גוף שמאפיינות אותנו, או אפילו באופן גירוד מסוים או בצלילים כמו צקצוק, אנחות חוזרות ושיעולים . לתופעה הזאת אני קוראת "הדגשות יתר", והיא קיימת אצל כולם . כן כן, זה מוכח . אי-אפשר לברוח מזה . כל הדגשת יתר מעבירה, למעשה, שדר הפוך מזה שהתכוונו להעביר . בואו ניקח לדוגמה ילד קטן, שנלחם תוך כדי משחק במפלצת דמיונית . במהלך המשחק הוא חוזר ואומר לה : "אני לא מפחד ממך ! אני לא מפחד ממך ! אני לא מפחד ממך ! " החזרה על המשפט הזה חושפת למעשה את הפחד של הילד, אבל גם מסייעת לו להתגבר עליו . אצל ילדים הכול פשוט יותר : כשהם לא מפחדים, לא קיימת מחשבה על פחד ולכן הם לא ידברו על הפחדים שלהם . אבל כשהם כן מפחדים, אל כל מחשבה על פחד יתלווה רצון להתגבר על אותו פחד, וזה בדיוק מה שהדגשת היתר של המשפט "אני לא מפחד ממך ! " משקפת . אנחנו, המבוגרים, נוטים בדרך כלל להשתמש בהדגשות יתר כשאנחנו לא סומכים מספיק על עצמנו או כשאנחנו חוששים שהמסר לא יעבור במדויק . זה מה שחושף אותו מאמץ מוגבר שמתבטא...
אל הספר