אנחנו רוצים גם שמי שמתבונן בנו יראה אותנו כך . אנחנו חוששים שאם אנשים אחרים יבחינו בחוסר עקביות בין ההחלטות או הפעולות שלנו בהווה ובעבר, הם ישפטו אותנו לרעה ויחשבו שאנו שוגים, חסרי היגיון, גחמניים ומוּעדים לטעויות . הרצון לשמור על דימוי עצמי חיובי תורם לקושי הכרוך בפרישה ובוויתור . כשאתם מפסיקים לעשות משהו, אתם סוגרים חשבון מנטלי, וכבר ראינו שאנו לא אוהבים לסגור את החשבונות האלה בהפסד . אם אתם זונחים אמונה שהחזקתם בה, באותו רגע אתם מודים שטעיתם . אם אתם מקבלים על עצמכם דרך פעולה מסוימת ומשנים את דעתכם, אתם עוברים מלהיות "כושלים" למעמד של "נכשלנו" . ואם נכשלתם, האם לא משתמע מכך שעשיתם טעות בכך שהתחלתם ? התשובה היא לא, כמובן . אבל זה לא מה שאנחנו מרגישים . אם אתם חברים בכת ופורשים ממנה, מדוע הצטרפתם אליה מלכתחילה ? מדוע מסרתם את כל כספכם ? מדוע התנתקתם ממשפחתכם ? אם פרשתם מהחלקה אמנותית על הקרח, מה זה אומר על כל הזמן שהקדשתם לעיסוק הזה ? האם זה אומר שכל ההחלטות האלה היו שגויות ? האם זה אומר שנכשלתם במשימתכם ? כפי שראינו, הרצון לשמור על עקביות פנימית עוצר בעדנו מלפרוש . לכך תורם גם החשש ש...
אל הספר