החוקרים הציעו לסטודנטים תשלום של עד שמונה דולרים ( 45 דולר במונחים של ימינו ) אם יפתרו תשבץ בהצלחה ובמהירות . כדי לקבל את מלוא הסכום, היה עליהם לפתור את התשבץ כולו בפחות משלוש דקות, כשהסכום המובטח פוחת על כל דקה נוספת מעבר לשלוש ומגיע בסופו של דבר לאפס . הם יכלו לפרוש בכל רגע, גם אם לא פתרו אף הגדרה בתשבץ, ולקבל 40 . 2 דולר תמורת ההשתתפות - אך בתנאי שיפרשו לפני שהזמן החולף יפחית את התשלום שלהם מתחת לסכום הזה . מאחר שחלק מההגדרות היו קשות מאוד, המשתתפים יכלו לבקש מילון תשבצים ( הניסוי התקיים לפני הימים שבהם לכולם היתה גישה לאינטרנט ) , אך היה רק מילון זמין אחד ונאמר להם שכמה משתתפים נוספים עסוקים במקביל בפתירת התשבץ בחדרים אחרים . מכך השתמע שהיה עליהם להפסיק לעבוד בזמן שחיכו שהמילון יתפנה, אך השעון המשיך להתקדם . מה שמשתתפי הניסוי לא ידעו היה שהמילון אינו קיים בכלל, כך שההמתנה תימשך לעד . קצת יותר ממחצית המשתתפים חיכו למילון שאינו קיים מעבר לנקודת הזמן שבה הפרס על מילוי התשבץ ירד מתחת ל ‑ 40 . 2 דולר . כפי שניסחו זאת מחברי המחקר, הם חיכו "מעבר ל'נקודת האל ‑ חזור', לאחר שנלכדו בקונפליקט ...
אל הספר