רבות באותה שנה בין מחנה הבסיס ( בגובה 5,364 מטרים ) למחנה 4 ( 7,925 מטרים ) . חברות כמו Adventure Consultants אפשרו למטפסים בעלי ניסיון מועט יחסית להגיע לפסגת ההר הגבוה בעולם . כל מה שצריך לשם כך הוא 70 אלף דולר לכיסוי ההוצאות, זמן פנוי לשהייה בת כמה חודשים בנפאל ומצב גופני תקין . הדרישה האחרונה אינה מבטיחה כמובן שהמסע יסתיים בהצלחה או בבטחה . בגובה של יותר מ ‑ 7,500 מטרים מעל פני הים, האוויר דליל מכדי לאפשר לאדם להישאר בחיים לאורך זמן . כמו כן, הטמפרטורה הממוצעת בעונת הטיפוס היא מינוס 26 מעלות צלזיוס . כל מי שמגיע לפסגה ( או לכל נקודה גבוהה במעלה ההר ) חייב להיות מסוגל להתמיד בתנאים שבהם רוב האנשים לא היו מחזיקים מעמד . עוד לפני תחילת הטיפוס, במחנה הבסיס, הבהיר ראש הקבוצה ללקוחותיו את החשיבות של הקפדה על שעת נסיגה בכל יום טיפוס במעלה ההר, כשיעשו את דרכם ממרגלות האוורסט אל מחנות הביניים בזה אחר זה, ובסופו של דבר יעפילו אל הפסגה . כבר במחנה הבסיס קבע ראש הקבוצה כי שעת הנסיגה ביום הטיפוס לפסגה תהיה אחת בצהריים . שעת הנסיגה, במילים פשוטות, היא השעה שבה חייבים המטפסים להפסיק להתקדם, אפילו ...
אל הספר