264 סיכום נחַתּי בתוך חורף רוסי חמים במידה חריגה . לא היה שלג על הקרקע, ואנשים לבשו חולצות טריקו ומכרו את מעילי הפרווה שלהם בגרושים . כשהתהלכתי ברחובות העירומים, שחסרונו של השלג העניק להם נופך מוזר ומעט מטריד, הרגשתי זערורי ואבוד . הכול במוסקבה ענקי — אנשים חיים בבנייני דירות שהם גושי בטון כבירים, עובדים במבצרים מכוערים, ומתניידים ממקום למקום על גבי אוטוסטרדות של שמונה נתיבים . העיר תוכננה במטרה לשוות לקולקטיב הוד אדירים ולהעניק לך, היחיד, תחושה של גרגר אבק ברוח . ג'יימס התגורר בבית דירות מוסקבאי מהמאה התשע-עשרה, וכשישבנו לצד כוננית ספרים ענקית גדושה קלאסיקות רוסיות הרגשתי כאילו נקלעתי לרומן של טולסטוי . הוא עבר לגור במוסקבה בעקבות עבודתה של אשתו בארגון הבריאות העולמי, אך גם בגלל אהבתו לתרבות ולפילוסופיה הרוסית . הוא אמר לי שלאחר שנים של למידת נושא הריכוז הוא הגיע למסקנה שקשב לובש שלוש צורות שונות — וכולן נגזלות מאיתנו כיום . כשעברנו על שלוש הצורות האלה התבהרו לי הרבה דברים שלמדתי עד כה . הרובד הראשון של הקשב, לדבריו, הוא הזרקור . זוהי ההתרכזות ב"פעולות מיידיות", כגון "עכשיו אלך למטבח ...
אל הספר