14 גורם שנים־עשר: הצרת צעדיהם של ילדינו, במובן הגופני והנפשי כאחד

242 פרק 14 שבשכונת ג'קסון הייטס שבניו יורק . היא אמרה למראייניה שהיא בסך הכול נתנה לבנה את מה שהיא — וכל המבוגרים שהוקיעו אותה — קיבלו כמובן מאליו כשהם היו ילדים, רק כמה עשורים לפני כן . היא ניסתה להסביר לאנשים שאנו חיים באחד הרגעים הבטוחים ביותר בהיסטוריה האנושית . האלימות כלפי מבוגרים וילדים צנחה דרמטית, וכיום יש לילדיכם סיכוי גדול פי שלושה להיפגע ממכת ברק מאשר להיהרג בידי אדם זר . היא שאלה : האם הייתם כולאים את ילדכם כדי למנוע את האפשרות שיפגע בו ברק ? מבחינה סטטיסטית יש בזה יותר היגיון . אנשים הגיבו לטיעון הזה בגועל . אמהות אחרות אמרו לה שבכל פעם שהן מפנות את ראשן, הן מדמיינות שילדן נחטף . אחרי ששמעה דברים כאלה פעמים רבות, הבינה לנור, "זה היה הפשע שלי . הפשע שלי היה שלא חשבתי ככה . לא הלכתי קודם כול למקום הכי אפל והחלטתי — אלוהים אדירים, זה לא שווה את זה . כדי להיות אמא אמריקאית טובה כיום צריך לחשוב בצורה כזאת" . היא הבינה שאיכשהו הגענו — תוך זמן קצר מאוד — לאמונה שרק "אמא רעה מסירה את עיניה מילדיה" . היא שמה לב שכשיצא DVD של הפרקים הראשונים בסדרה "רחוב סומסום" משלהי שנות השישים, ה...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ