אפשרי | 203 "באתי הנה מהתכנסות של מנהיגים ילידיים בעומק יער הגשם," אמרה לי מריה אלנה . "הם ערכו אתמול טקס לשלום המדינה שנמשך כל היום . המנהיגים דקלמו תפילות רבות כדי לברך את המחרוזת הזאת ושלחו אותי הנה לתת לך אותה כדי שתוכל להשפיע מברכתה על הוועידה הזאת . אני יכולה לענוד לך אותה ? " היא הושיטה את ידיה והציעה לי את המחרוזת . היא היתה יפה להדהים, עשויה זרעים אדומים ולבנים מהג'ונגל ובמרכזה אגוז חום גדול . שתקתי רגע והישרתי מבט אל תוך עיניה . "פּוֹר פאבוֹר," אמרתי . "גראסיאס . " הרכנתי את ראשי והיא ענדה את המחרוזת לצווארי . ברגע שנכנסנו לחדר פרטי בתיאטרון, אמר לי נציג השגרירות : "אני מציע שתסיר את המחרוזת . זה נראה מגוחך . " צחקקתי . "אני משער שהיא באמת נראית קצת מוזר על החליפה והעניבה," עניתי . "ואף על פי כן, המנהיגים הילידיים והאישה הזאת טרחו הרבה כדי להביא אותה אלי לקראת הפגישה הזאת . אני לא רוצה לאכזב אותם . " לא אמרתי שאני אנתרופולוג וזה לא נראה לי מוזר כל כך . נציג השגרירות נתן בי מבט קשה ונפנה מעלי . באתי לוונצואלה בהזמנתם של מרכז קרטר והאו"ם כדי לספק רעיונות כיצד אפשר להתמודד עם סכ...
אל הספר