ד"ר אהרון קידר

­ נשאר הקיבוץ­המאוחד בתחושת התגוננות ומלמד, וממנה לא נחלץ, למעשה, כל עוד התנהל הוויכוח על איחוד התנועה הקיבוצית או כל עוד לא קס איחוד התנועה הקיבוצית . . . ) "הכרזת מלחמה" הוא מושג בו השתמש לימים טבנקין כשהתריס כנגד ברל בעניין יוזמת האיחוד שלו, בפגישה של חברי מזכירות הקיבוץ עם ברל, בשלהי 1938 ( . מוקד העניין נעוץ בערכם ובמקומם של סיסמת האיחוד ואתוס האחדות של תנועת הפועלים העברית, כפי שהם מופיעים אצל טבנקין וחבריו . נציין ש"אחדות העובדים" נתפסה כערך בפני עצמו וכתנאי ליכולתה של תנועת הפועלים לממש את המהפכה שבישרה הציונות הסוציאליסטית . איחוד התנועה הקיבוצית נתפס כגולת הכותרת של תהליך זה . אין תימה, < ,p שהייתה כמיהה עזה לאיחוד . אך במשנתו האחדותית הכוללת הצדיק טבנקין את קיומו הייחודי של הקיבוץ­המאוחד, וכרך זאת בפעולתו לצורכי הכלל והשגת אחדותו . זאת הסיבה שטבנקין, ועימו חוג ההנהגה, עמדו על כך שאיחוד התנועה הקיבוצית משמיט מידם את ההצדקה לקיומו הייחודי של הקיבוץ­המאוחד בשם החתירה אל האחדות המעמדית הכוללת . הנהגת הקיבוץ­המאוחד חששה מפני תביעת האיחוד הקיבוצי . היא התקוממה כנגד הניסיון להשמיט ...  אל הספר