251 לא האמין בתנועה החדשה . הוא הכיר היטב את יהודי העיירות ולא האמין שיש בכוחם להיהפך לחקלאים ולפועלים של ממש ולחדש את המולדת היהודית הישנה . באחד מסיפוריו המאוחרים, "בימי הרעש", לגלג כיד כישרונו הטובה על היהודים המנסים להפוך את העברית לשפה מדוברת . להבנתו, מצב היהודים באודסה היה כמעט אופטימלי : פוגרום גדול אחד פעם בעשור, ניחא . אמנם, בעקבות פוגרום נוסף ב- 1905 עזב זמנית לשווייץ, אבל חזר לאודסה ונקבר בה . הוא היה סופר נפלא, אבל מתוך קבציאל ובטלון וכיסלון, עיירות היהודים שתיאר בכישרון גדול כל כך, לא הצליח לראות תל אביב אפשרית . הוא לא יכול היה לדמות בנפשו ששנים ספורות אחרי שייקבר באודסה, תחוש תל אביב לחוצה בין הים ובין שרונה וסומייל ותתחיל להתפשט במהירות צפונה, וכי אחד הרחובות הראשיים בשכונה החדשה, שכונת נורדוי, ייקרא על שמו . הוא לא יכול היה לדמות שבחלקה מספר 22 ברחוב מנדלי תבנה את ביתה משפחת סמילנסקי, וכי שבעים שנה מאוחר יותר יתאר ס' יזהר איך "פועלים עבריים מומחים" 80 ) . מסיעים במריצות את גבעות החול ויוצקים במקומן בתים לבנים ( מקדמות עיריית תל אביב, הידועה בדאגתה לסופריה הקשישים, הקי...
אל הספר