225 מתחת לקליפה מתגלים טלאים חלקים של צהוב, של לבן-ירקרק ושל כסף-ברונזה . הצבעים החיוורים האלה זיכו את העץ בכינוי "אשכנזי" בשירו היפה של אדמיאל קוסמן "האקליפטוס בחצר סבתי בכפר-אתא" . העץ הזה, שהגיע ארצה עם תחילת העלייה הציונית, נתפס בשירו של קוסמן על כפל פניו : כמהגר וכתושב ותיק . מצד אחד הוא "גר צדק" ש"מרחוק הובא לתפוס בחוזקה בקצות אצבעותיו באדמת הקודש", מצד אחר הוא כבר בן המקום הוותיק והיציב, שהסבתא לומדת מעלעליו עברית וקושרת אליו את העז . מעניין עד כמה נהפך "גר הצדק" הזה, שנשתל בהמוניו בגלל אמונה מוטעית בדבר יכולת השתייה האדירה שלו, לחלק מן הנוף הישראלי . בעשרות שירים ופזמונים מתוארים חוסנו ויכולת ההתחדשות שלו ( רחל, לאה גולדברג ) , והוא נזכר כחלק אורגני מנופי העבר וההווה של הכותבים . השיר האהוב עליי ביותר מבין אלה הוא שירה הקצר של אסתר ראב "ככה תאהבני" : "ככה תאהבני / וליבך עלי יום יום תקרע — / יַעַן רעיה לעולם / לך לא אהי ; / יען רק על מרומי-הצער / ננוחה / ולשֶפֶל סַפּות בחדרים / לא נרדה ; / יען עוד אוֹרְבָה אני / תחת אקליפטים 72 ראב מעמידה כאן זה מול זה את הגבוה והאינטנסיביחַמים ...
אל הספר