זיכרונות ילדות משותפים

217 פרסמה עשרים ספרי מחקר, והיא מומחית לשפע הספרות שנכתבה על תל אביב . חשבתי שנדבר קצת על הספרות התל-אביבית הזאת, אבל מולנו, מעבר לשדרה, נמצא "בית חנה", וזיכרון ילדי טהרן שהגיעו אליו בתחילת 1943 חזק עכשיו מן הספרים . "אלה היו ילדים ראשונים שהגיעו מ'שם', והייתה התרגשות עצומה . זה היה יום חורף גשום, ואנשים חיכו מהבוקר עם מטריות . אני לא זוכרת שראיתי עד אז כל כך הרבה אנשים ברחוב . בצהריים הם סוף-סוף הגיעו, וחילקו אותם למשפחות ליומיים – שלושה לפני שפיזרו אותם בכל הארץ . אני שמחתי שאימא הביאה לי 'אחות', למרות שלא יכולתי לדבר איתה כי היא ידעה רק פולנית" . היא נולדה לתוך הספרות העברית . אביה, הסופר והמסאי ישראל כהן, היה עורך הפועל הצעיר , וביתו היה בית ועד לסופרים . במוצאי שבת הייתה מתכנסת בביתו חבורה שלמה של סופרים ומשוררים על כוס תה ועוגה : יעקב פיכמן ( הוא לא ראה היטב בזקנתו, והיא זוכרת את מגע ידיו הגדולות על פניה ) , י"ד ברקוביץ, ישראל זמורה ואחרים . אחר כך היה אביה הולך על שפת הים או ברחובות תל אביב עם אליעזר שטיינמן, עם אברהם שלונסקי או עם אברהם חלפי, והיו מדברים ומדברים עד שנזכרו בילדה...  אל הספר
עם עובד