פגישה ראשונה עם "בית יצקר"

171 שנהרג יום קודם לכן במהומות ביפו . לא היה להם סיכוי . לפי אחד הדיווחים, שוטר ערבי שליווה את ההלוויה ירה בשישה והרגם . למעשה, רק ברנר נורה בבטנו . כל השאר נרצחו בנשק שהמון צועק נוטה לבחור — מקלות, אבנים, איתים וסכינים . איני מכיר כלל את האזור שאנחנו נוסעים בו כעת, אבל אהרון מביא אותנו בתוך מספר דקות למקום מגוריו האחרון של ברנר . השלט "בית יצקר" מורה לעבר גבעה קטנה שעליה עמד הבית . הבית המקורי נהרס מזמן, והבית שהוקם במקומו הוא כעת חלק משכונת שמעון . על הגדר הירוקה המקיפה את הבית מוצמד שלט קטן, ועליו באותיות גדולות בכתב יד : שכונת שמעון 19 , בית יצקר . חיה רוטברג, תלמידתו של ברנר, מספרת על החדר הנזירי שהיה כאן לברנר : לאיש הזה שכל היישוב עקב אז אחרי מוצא פיו, לא היה אפילו שולחן בחדר, ואת ניירותיו החזיק על ארגז שהונח עליו קרש להכנת אטריות . על מסמר תקוע בקיר הייתה תלויה מגבת ( חיה רוטברג, ספר מאוחר ) . אהרון מנירום מציע לרדת מעט צפונה, לעבר בית הנוער העובד והלומד ( קיבוץ גלויות 120 ) שבו חדרי זיכרון לברנר ולחבריו . מולנו, מעבר לכביש, בית הקברות הערבי שלידו נרצחו יושבי "בית יצקר" . מנירו...  אל הספר
עם עובד