113 שהוקדש לתל אביב יוצר קשר אמיץ בין "אשת חיל" לאשת החולות . השיר "תל אביב", שירו של הפזמונאי והשחקן יוסף אוקסנברג, מייעץ לצעיר התל-אביבי ללכת אל החולות, "רוץ מהר פן תאחר, / רוץ אל החולות . / / שם בחשכת ליל / 36 הפזמון מבטיח לגבר כי אשת החיל הזאת תהיה בזרועותיו תמצא אשת חיל" . בחולות אפילו אם לא תדע את שמו, כי "כך נהוג וכך חביב / רק בתל אביב" . הרוח התל-אביבית החופשית הזאת ( אפילו אם נוריד את אחוזי ההגזמה והכזב השיריים ) באה לידי ביטוי גם בסיפור "העיר והנערה" מאת שושנה שרירא ( אחת הסופרות הארץ-ישראליות הראשונות . עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1925 כילדה בת שמונה, וכל ילדותה עברה עליה בתל אביב ) . הסיפור החכם והמשעשע הזה מספר על ד"ר קלינגר, ראש מחלקת החינוך של העירייה, שמבלה לילה על שפת הים . הדוקטור יוצא לחוף אם מפני שהוא מצפה שרוח הנבואה תשרה עליו שם, ואם מפני שהוא אוהב לעקוב אחרי זוגות מתעלסים . ידידו ואשתו מחפשים אחריו על החוף ומגלים באחד מבורות האהבה את נטשה, שארוסה שוהה בחו"ל לרגל לימודיו, ואת מאהבה . מעשה האהבה של שני אלה מופסק באמצעו, ונטשה משימה את עצמה ישנה על גבה, "וכל-כולה 37 ( ...
אל הספר