75 לוי יצחק, הקטע המקביל לו בסוקולוב ורחוב מהר"ל ) . וממש על יד היה משק הפועלות, והיו "בית החינוך לילדי העובדים בצפון" וקופת חולים כללית, והיו סניפי תנועות הנוער, וכמה מאות מטרים, בכיוון הים, היו שכונות הפועלים א' וב' עם ביתו המפורסם של בן-גוריון . עולם אחר : הבתים הקטנים עם משקי העזר שלידם התבררו כאוצר נדל"ני, ובתי הפועלים בלוי יצחק ובמהר"ל הפכו לבתי קומות ולווילות מרווחות . בגינת נצר נשאר רק עץ אורנים אחד מן החורשה המקורית . ארון הברזל וכיכרות הלחם מזמן אינם . הגינה הקטנה מוצלת על ידי עצי יקרנדה וסככת מתקני המשחק של הילדים . רואים מכאן את ביתה של רינה ברחוב לוי יצחק הסמוך . אבל זהו אחד הבתים המקוריים היחידים ששרדו . נדמה לי שאני שומע את אנחת הגעגועים נאגרת בגרונה . אני מציע אמפתיה : האדם הוא חיה נוסטלגית, והאדם התל-אביבי על אחת כמה וכמה . לא במקרה סופרים שגדלו בעיר הזאת, כשושנה שרירא וס' יזהר ויעקב שבתאי ויורם קניוק, מתארים שוב ושוב גיבורים המתגעגעים לילדותם ומתעבים את ההווה התל-אביבי . "אתה כבר אוהב אותה ? " היא מפתיעה אותי בשאלה . לרגע אנחנו מדברים על תל אביב כמרכלים על נערה . מתבר...
אל הספר