61 אתה רואה ? " "זהו, שאתה רואה עץ אחד ואני רואה חורשה שלמה . היו כאן אולי עשרים איקליפטוסים . זאת הייתה פינת המשחקים שלנו . סתם עקרו אותם . הם לא הפריעו לתנועה אבל כשבנו את הסנטר עקרו אותם" . יפה . יש אנשים שפוגשים זרים ברחוב בזכות כלביהם, ואני בזכות עץ . קוראים לו פנחס אורן, אבל שם המשפחה הקודם שלו היה הופס . "כולם בנורדייה הכירו אותנו בשם הופס . שינינו רק כשעזבנו" . בית הספר שליד גן מאיר, אם הוא עדיין קיים, יכול לחכות . אנחנו מתיישבים על ספסל בקצה הרחבה שלמרגלות האיקליפטוס, ואני מקבל שיעור לא צפוי בהיסטוריה תל-אביבית . משפחת הופס הגיעה לנורדייה בשנת 1934 , כשפנחס היה בן ארבע, וקנתה כאן צריף . אביו, שהיה כורך ספרים, עבד בחדר קטן בצריף המשפחתי, ופנחס עזר לו בעבודתו מגיל שמונה . "מה אני זוכר מאז ? כשרצחו את חינאווי, ב- 39 ', הייתי מאה מטר מהמקום . חינאווי, אתה יודע, היה הבעלים של הקרקע שעליה הוקמו הצריפים האלה, והיה בא כל יום שישי לגבות דמי שכירות . הערבים חשדו בו שהוא משתף פעולה עם היהודים, ושלחו מישהו לרצוח אותו . שמעתי את הצעקות, ראיתי אותו נתמך על ידי שני אנשים . שמו אותו על כיסא נ...
אל הספר