55 שלט הנצחה למכר נוסף, הסופר והעורך ישראל כהן . ידעתי כמובן שהוא חי בתל אביב, אבל לא היה לי מושג שהוא גר במעונות עובדים ז', קרוב כל כך לביתי החדש . כהן היה העורך הראשון שלי . הייתי נער רזה, נפוח מבדידות, כותב שירים . בחדר העיון בבית התרבות של הקיבוץ הכרתי את המדור לספרות של הפועל הצעיר , כתב העת של מפא"י . העתקתי את כתובת כתב העת על מעטפה ושלחתי . שבועיים אחר כך קיבלתי מכתב מישראל כהן . הוא הודה לי על השיר ששלחתי אבל קבע שיש לי "ניקוד פלילי" . הוא טרח לנקד את השיר מחדש ושאל אם לכך התכוון המשורר . אישרתי במכתב תשובה כי לכך התכוון המשורר . רק שנים אחר כך למדתי להעריך את המעשה הזה : כל עורך אחר היה מתבונן בשיר הכתוב בכתב יד בלתי קריא כמעט ובניקוד פלילי וזורק לסל בלי להעיף בו מבט שני . ואולי סייעה לי כתובת השולח : כהן ואשתו היו חברי חולדה בראשית שנות השלושים, והעובדה שהמכתב נשלח מחולדה התערבה אולי במעשי העורך . מאז, במשך שנה שנתיים, הייתי מגיע כל כמה חודשים לרחוב הירקון 110 , עולה במדרגות ומפקיד בידיו של כהן שיר נוסף . תמיד היה מוצא זמן ולוּלשיחה קצרה . הייתי אז מעריץ מושבע של פרויד . מכה...
אל הספר