53 איך נראָה כל השטח הזה שמסביב, כשתל אביב נגמרה ממש כאן, במנדלי, כשרק גבעות חול הפרידו ביני לבין הים, ביני לבין הירקון ? אני מגלה בתוכי משהו מערגת המרחבים היזהרית כשעיניי נאחזות בפרגים ובחרציות הפורחים מעבר לכביש בפינת גן זנוחה של בית הספר "תל נורדאו" . או כשאני רואה שני דקלים מן הימים ההם, מול מנדלי 14 , מנופפים בצמרתם הגבוהה לעבר שני הדקלים שמעבר לכביש, מעט במורד הרחוב . או כשאני מגלה ממקום עומדי שמלון דן חוסם כליל את מראה הים . אני חוזר הביתה לא דרך דוב הוז אלא דרך סירקין, כדי להכיר רחוב תל-אביבי נוסף . רבות מחזיתות הבתים משופצות, אבל תל אביב הישנה נאבקת על מקומה בדקלים ובברושים ובעצי אזדרכת הדחוקים בין הבתים . איקליפטוס עתיק מסתתר מאחורי הבית במאפו 25 . עצי סיגלון ( יקרנדה ) , שיזהר קונן על גיזומם הפרוע ב"סיפור שלא התחיל", פורחים בסגול נפלא המתמזג בשמיים האביביים . אני חוזר לפרישמן ולמנדלי ועושה סיבוב נוסף ברחובות שזה עתה הכרתי, ומגלה שאני אוהב את המראות . תל אביב מחדשת את חזיתות הבתים, אבל בין הבתים תל אביב הישנה נלחמת בהצלחה על מאחזיה . בשקט-בשקט מתחולל כאן מאבק מרתק . שוב בדיזנ...
אל הספר