געגועים מיד שנייה ברחוב רחל

15 נזכרתי בטון הנוסטלגי של אימי כשסיפרה לי על ההכשרה שלה כפועלת לפני שהצטרפה לקיבוץ חולדה . "תראה", י' לא נרגע, "מרובע הרחובות הזה שמתחיל כאן, עם חולדה וגוש חלב ובאר טוביה ומצדה, הוקם בזמנו כשכונת שכנים ונקרא שכונת אפרים" . חיברתי שתיים ועוד שתיים ושאלתי, "אפרים, כמו אפרים צ'יזיק ? " "ודאי, הרי השכונה הזאת נוסדה ב- 1930 , שנה אחרי שצ'יזיק נפל על הגנת חולדה" . פלאי פלאים, סוף-סוף אני מבין איך התגלגלה חולדה לתל אביב . אנחנו גדלנו על סיפור הגבורה של צ'יזיק והראינו בגאווה לאורחים שהגיעו לקיבוץ את הפסל לזכרו, העומד עדיין ביער הרצל, במקום שבו הייתה חולדה הישנה . אני מבין פתאום את המיקום המוזר של עצי הקלמנטינות והלימונים ברחובות האלה ( בפינת הרחובות חולדה ובאר טוביה משמשים כמה עצי לימון שלא לטובתם כגדר חיה ) ורואה את שורות המטע הנעלמות שפעם היו כאן . עצים נוספים תקועים בגינות בלא פשר, עצי אזדרכת, שיחי לנטנה ודורנטה שפעם היו נפוצים ועכשיו משתרעים פרא במגרשים עזובים . עלינו לדירה ואכלנו ארוחת ערב לצליל סיפורי הילדות של י' . אחרי ארוחת הערב ירדנו לרחוב באר טוביה שבו גר י' בילדותו, מאה – מאתיים מ...  אל הספר
עם עובד