] 780 [ ה אב ה מייסד לטקסט של קמחי נועד תפקיד חשוב בעיצוב זכרו של נשיא המדינה הראשון כאדם מתוסכל ואומלל, סמל בלי סמכות : ״השבוי מרחובות״ לכאורה . עם המיצוב הזה נעקרה במידה ידועה מהזיכרון הישראלי עשיית חייו של וייצמן . מקומו של האב המייסד של מדינת ישראל נדחק אל פרק נשיאות המדינה שבא אחרי שתם במידה ידועה מסע חייו, הוגשם חלומו, והוא הוסיף לחיות עוד ארבע שנים וחצי . אפשר שארבע שנים וחצי יותר מדי, כפי שהוא עצמו רמז . בזיכרון הקולקטיבי הישראלי נשאר במידה רבה ״ויצמן [ כך ] שאחרי 2 וייצמן״ . בגופו היה וייצמן במדינת ישראל, אך אליה לא בא . קמחי לא הכיר את וייצמן שלפני 1948 . הוא ניסח בדברים שלעיל ובאחרים שבאו אחר כך את שלא היה אפשר לומר במפורש באותו זמן . מפגישתם הראשונה כאשר מונה למזכירו האישי זכר קמחי רק דבר אחד שאמר לו וייצמן : ״עד היום היו לי שלושה מזכירים . אתה הרביעי ויחד עימך אני מקווה לסיים את הקריירה שלי״ . בפרץ של צער פרסם קמחי בזו אחר זו עד יום השלושים למותו של וייצמן 15 רשימות נוספות של היזכרות על ימיו עם נשיא המדינה . התוכן וגם המוזיקה ביקשו לאתרג את וייצמן, את בני משפחתו, את עובדי ...
אל הספר