] 394 [ ה אב ה מייסד ביוגרפית בפרשת הלשכה המרכזית . קשה להבין את זו בלי זו ולהפך . שתי הפרשיות הללו באו לידי ביטוי במסד העקרוני של המכתבים מסוף יוני 1932 שכתב וייצמן לארלוזורוב ולוורבורג, אלה שנזכרו בפרק הקודם ושעיקרם : אישאר בפנים אך אפעל מבחוץ . אפשר לתמצת את גישתו גם באופן הידוע הבא : ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה . גם אחרי מעידת בזל ביולי 1931 נשאר וייצמן נשיא ויושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים . לעיתים כונה דרך קיצור נשיא . עם זאת, מאז חנוכת האוניברסיטה ב- 1925 לא השתתף וייצמן במושבי חבר הנאמנים . פעילי האוניברסיטה וראשיה נפגעו כמובן מהתנהלותו . הוא אומר שהוא עייף תמיד, אמרו שם, גם אנחנו עייפים . אם הוא מתכוון להיות נשיא האוניברסיטה כמו שברנדייס מנהיג את הציונות האמריקנית, כלומר מרחוק, שלא יתפלא אם הוא מאבד השפעה בחבר הנאמנים . בקיץ 1931 , ערב הקונגרס בבזל, שעה שביטחונו עורער והערפל הציוני הפוליטי אשר לעתידו גבר, עלה בדעתו, כאמור, לחלק את עסקי הכימיה שלו בין לונדון ואירופה ובין תקופה של מחקר בירושלים כמנהל המדעי של האוניברסיטה . אין לנו תקציב לתפקיד מסוג זה, השיבו...
אל הספר