] 74 [ ה אב ה מייסד היחסים לא השתפרו, נהפוך הוא, שעה שוורה עזבה בראשית מלחמת העולם הראשונה את עבודתה כרופאה כדי להקדיש את עצמה לקריירה העסקית של בעלה, ואם יתעקש על כך, גם לציונות . היא לא הייתה ציונית מלידה . מעודה נטרה לווייצמן על המציאות שבה הייתה הציונות, לא היא, נאמנותו הראשונה . אל אלה התווספו קשייה כאם לא עובדת שאחרי ככלות הכול, לא היה לה עולם משלה . השבר העמיק מאוד עם ראשיתה של תקופת המסעות הארוכים של וייצמן . מאז יצא עם ועד הצירים לירושלים במרץ 1918 , עשה וייצמן את מרבית זמנו מחוץ ללונדון : באירופה, בפלשתינה - א״י ומאז 1921 יותר ויותר באמריקה . מהר מאוד היו חייהם מסכת של קובלנה מתמדת . מבוהל ניסה וייצמן התנהלות שתאפשר קיום לזוגיות המתערערת . הוא המשיך בנסיעות, אך ב- 1918 בדרכו לירושלים, שעה שוורה נמלטה לימי ריפוי סמוך לקרלסבד, כתב לה מרומא : ״באהבה עמוקה אני פונה אלייך בקריאה זו . בכוחך 1 צפון כוחי ! [ סימן הקריאה במקור ] ״, גילוי ברור של מצוקה . כאשר שכח לרגע כי מדובר באישה שעיניה צרות בנסיעותיו, הצליח להתבטא בחופשיות ולספר לה את דעתו על אישים ועל נושאים שונים . ניכר מן הניסוח...
אל הספר