למשפחתי ואי-יי לי, רז, שירה ורום סלע קיומי ומעיין נשמתי ולזכר יהודית ( שימר ) ברטוב, 1924 – 1998 חנוך ( הלפגוט ) ברטוב, 1926 – 2016 עצמתי את עיני, כדי שלא אראה במיתת אחי בני עירי, שהרגל קשה בידי שרואה אני את עירי ואת הרוגיה, היאך הם מעונים בידי מעניהם והיאך הם נהרגים במיתות רעות אכזריות . ועוד מטעם אחר עצמתי את עיני, שאם אני עוצם את עיני כביכול בעל בית אני על העולם ואני רואה מה שאני מתאווה לראות . בכן עצמתי את עיני וקראתי לעירי לעמוד לפני, היא וכל יושביה, היא וכל בתי התפילה . העמדתי לפני כל אדם במקומו היכן היה יושב והיכן היה לומד והיכן ישבו בניו וחתניו ונכדיו, שבעירי שלי היו הכל באים לתפילה . שמואל יוסף עגנון, עיר ומלואה , שוקן, ירושלים ותל אביב 1999 , עמ' 730 © כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן
אל הספר