] 272 [ ב- 10 ביוני שאלב נקרא למשימת איתור גופה של ילד בן שש עשרה שנראה קופץ לנהר יומיים קודם לכן . ירד גשם של טרום מונסון . גשם שלא בעיתו . הילדים שיחקו משחקי קופסה באולם המרכזי, פושי וראדיקה שתו צ'אי . אני וסיטה גירי ישבנו בחדרה והיא לימדה אותי את המלאכה המקודשת של אריגת תיקים הנהוגה בקרב נזירים מזרם הנאגא בהודו שסיטה גירי שייכת אליו . אריגה של תיק אחד אורכת כחצי שנה ונעשית כולה תוך כדי מדיטציה ואמירת מנטרות . סיטה גירי, שהייתה אמנית עוד לפני שהפכה לנזירה, היא מאמני תיקי זרם הנאגא היפים בעולם . העולם נראה מושלם . שיוונאנדי פרחה ויפתה, הילדים היו מאושרים . והגשם ירד . וירד, וירד, וירד . גשם חזק כל כך באמצע יוני, שבועיים לפני המונסון, לא נשמע ולא נראה . ירדתי בכיוון הנהר, שנראה לי גבוה מאוד לעונה הזו . עליתי לסיטה גירי ואמרתי לה : “נראה לי שגנגה רוצה לבוא לבקר אותנו . אף פעם לא ראיתי את הנהר כך" . “מה שצריך לקרות, יקרה", ענתה לי בשלווה גמורה . ירדתי שוב לנהר . ראיתי שהנהר עלה בעוד עשרים סנטימטר בשעה שהייתי בחדר של סיטה . בהחלט לא נורמלי . רוחב הנהר כבר היה כתשעים מטר . עשרים סנטימטר על...
אל הספר