] 99 [ “כולם לקום", מכריז הסדרן . כולם קמים, וחמשת השופטים יוצאים מהאולם בטור זה אחרי זה, כמו במסדר צבאי . ברגע שהשופטים יוצאים, מתנפלים עליי עשרות אנשים . אני לא מבחינה ביניהם . אני מובלת החוצה בתוך מעגל של משפטנים, פוליטיקאים, כתבים, בני משפחה וחברים . בין אולם הדיונים לחלל המרכזי יש חלל כניסה קטן . אני מסתכלת החוצה וקצת המומה מהמראה שנגלה לעיניי . עשרות כתבים . מיקרופונים, מצלמות וידאו ומצלמות סטילס . אני נושמת עמוק ויוצאת החוצה אל ים של אנשים זרים . עשרות מיקרופונים נדחפים אל עבר פניי, במרחק של כמה סנטימטרים מפי . צלמים רצים מכל הכיוונים להגיע אל המעגל הפנימי . “אליס מילר, מה יש לך לומר אחרי הזכייה בבג"ץ ? " “אליס מילר, איך את מרגישה ? " “אליס מילר, מה את הולכת לעשות עכשיו ? " אני מסתכלת סביבי על כל ההמולה ועונה בשקט : “אין לי מה לומר" . מגן, אחד העיתונאים שליוו אותי מתחילת הבג"ץ ועד סופו, מושך אותי פנימה אל תוך המרחב המוגן שבין אולם המליאה לשדה הקרב של העיתונאים . “אליס", הוא אומר בעדינות . “לכל אורך המאבק שלך העיתונות עמדה לצידך . תמכנו בך . שמנו את הנשיא ללעג . נתנו במה לתומכים ...
אל הספר