ע ו ד ! , 281 שהובלעה בשירו המוקדם "ממשלה" ( שירי יהודה עמיחי, כרך א, עמ' 20 - 21 ) , שבו המשיל את העולם הרגשי והשכלי שלו לקבינט ממשלתי . "שר החוץ" של הקבינט הזה יצא מתוך עיניו של המשורר החוצה ונותר "בחוץ עם כוכבים שקר להם" ( רמז ל"כוכבים בחוץ" של אלתרמן ) , בעוד המשורר מגיף את הדלת אחריו ומקפיד להחזיר פנימה אפילו את מעט האור הביתי "שיצא ככלב אחריו מדלתי" . הבדיחה הייתה טעונת תוכן . בדרכו ההומוריסטית המיוחדת הצביע עמיחי באמצעותה על החיץ המפריד את מחוז שירתו, מחוז הפנימיות הביתית-הפרטית-היומיומית הפרקטית, מן ה"חוץ" הסימבוליסטי-המושגי המפואר, וכן מן ה"חוץ" הלאומי-הקולקטיבי ההרואי, שבהם, לדעתו, שכנה השירה האחרת, זו שמדרכה סטה . ב"חוץ" הזה לסוגיו השונים שרר, לדעתו, "קור" . שר החוץ היה אולי דרוש, שכן הוא ניצב על משמרתו בקור ושמר על המשורר בשנתו ; אבל המשורר, כאדם ששמר בקנאות על מעט החום והאור הביתיים, לא הזדהה אתו . ללא היסוס הוא הגיף אחריו את דלת ביתו הצנוע לבל יחדור הקור פנימה, והלך לו לישון במיטתו החמה . הבדיחה הייתה רמוזה, כמעט פרטית, אך עמיחי הסתפק בה . נאמן למסר הפרטי-היומיומי של שירת...
אל הספר