יחיל צבן 14 "זו פיתה זו ? זה קרטון מהסופר" . מיד אחר כך הם מפליגים לספר על מעלליהם באכילת חומוס : "אני מסוגל לאכול שלוש מנות חומוס כבר בשבע בבוקר, שתי מנות מסבחה ואחת רגילה", או "חומוס אמיתי אוכלים בלי פיתה, רק עם מזלג . אתה שואל למה אני אוכל עכשיו עם פיתה ? בגלל שאני רעב, אבל בדרך כלל אני אוכל רק פיתה אחת" . לצד אכלני החומוס זחוחי הדעת יושבים אלו שמבינים בחומוס באמת . הם אוכלים את החומוס בניחותא, מקשיבים באורך רוח לנאומים המתרברבים, ולועסים בכובד ראש את פת-בגם . ואז אחרי שהלהג וההמולה שככו, בהשקט ובבטחה שמגיעים מניסיון של שנים ומאהבת אמת, הם חורצים את משפטם השקול על המנה שהוגשה להם : "חומוס לא מאוזן לדעתי, בושל יותר מדי זמן ולכן הוא מימי, אין שילוב נכון בין הטמפרטורה למרקם", ומשלבים בדבריהם אנקדוטה או סיפור קצר : "היו ימים שבלינא היו מניחים ליד החומוס בצל ירוק" . על סמך מחקר ארוך שנים שטרם ערכתי, מספר הישראלים שחושבים שהם מבינים בחומוס ( רובם משום מה גברים ) הוא בערך שני מיליון . לעומת זאת מספר הישראלים שבאמת מבינים בחומוס ( רובם משום מה גברים ) הוא בערך שני מיליון . הסיבה לחפיפה בין ...
אל הספר