פרק שני: מסכת תענית – דמותו של ציבור החי בצל הנידוי

53 ד מ ו ת ו ש ל צ י ב ו ר ה ח י ב צ ל ה נ י ד ו י – מ ס כ ת ת ע נ י ת אבל המימד העיקרי שבה� איננו , גז על חטאי הע�תוצאה של רו , זאת ועוד . דווקא רוגזו של האל אלא העובדה שהוא מתעל� מ� הע� פי הגישה השנייה העניי� המרכזי איננו עוונות הע� כי א� הנידוי ֿ על . שנוהג הקדוש ברו הוא והשתיקה שלו הנכפית על הציבור לקונפליקט בי� שתי ספר איוב הוא הביטוי המקראי החרי . ביותר רואה בצרות הבאות , המיוצגת על ידי איוב , הגישה השנייה . הגישות התעלמות זו גורמת . להתעלמות האל ולאדישותו על האד� ביטוי שכ� הוא מרגיש נתו� לפגעי , לאיוב תחושה קשה של חוסר שליטה , לעומת זאת , רעי איוב . העול� בעול� שבו האל מתעל� מ� האד� 6 : ביטוי לחטאיו הגישה הרואה בצרות הבאות על איוב מייצגי� את . עד א� תמלל אלה ורוח כביר אמרי פי : ויע� בלדד השוחי ויאמר" א� בני חטאו לו וישלח� ביד . האל יעות משפט וא� שדי יעות צדק א� ז וישר אתה כי . ל ואל שדי תתחנ�ל אֵא� אתה תשחר אֶ . פשע� ( . ו / א', וב חאי" ) עתה יעיר עלי ושל� נות צדק איוב מתקומ� כלפי פרשנות זו וטוע� כי גדלותו וריחוקו של האל טה שמי� לבדו נֹ" : אינ� מאפשרי� כל תקשורת בינו ובי� בני הא...  אל הספר