מי צודק, אלא על מי מתבלט בדיון . הוא לא על מה שנכון, אלא על מה שמשכנע . זו תחרות כל כך עזה, עד שרבים נטשו את המאמץ להגיע לחקר האמת, והם משקיעים את מיטב כישרונם בפיתוח יכולות להציג טענות שיישמעו רציניות ובעלות משקל . זה מספיק כדי ללכוד מנה ראויה של תשומת לב מהזולת . הפילוסוף האמריקאי, הארי פרנקפורט, פרסם בתחילת שנות האלפיים ספר בשם " On Bullshit ", שבו הוא מנסח את ההבדל בין בולשיט לבין שקר . השקרן, הוא מסביר, יודע מהי האמת, מתייחס אליה, ועיקר כוונתו היא להסתיר אותה מאיתנו . לעומתו, יצרן הבולשיט לא מתעניין בכלל באמת . מבחינתו היא לא רלוונטית . לא אכפת לו אם מה שהוא אומר נכון או לא נכון . המטרה העיקרית שלו היא שנקשיב לו . פרנקפורט טוען כי בעידן התקשורת הנוכחי קיימת ציפייה חברתית כמעט מכל אחת ואחד מאיתנו להישמע ולהביע דעה, והתוצאה היא אינפלציה של מידע, שחלקו הגדול הוא בולשיט . לשיטתו, הבולשיט מסכן את החברה האנושית יותר מפייק ניוז, משום שיצרניו מפזרים את "זיבולי השכל" שלהם בלי שהם מבינים בכלל שאין בהם אמת, ולכן הם עלולים להרעיל את החברה בחרטוטים ללא גבול . השף הנואש לתשומת לב יודע שהוא לא י...
אל הספר