ויצירות אמנות מציגים לציבור מרי אנטואנט אחרת מזו שהובלה לגיליוטינה . תדמית המלכה הנצלנית והמופקרת הולכת ומתחלפת למעמד של קורבן, ומדגישה כמה רחוק יכול קמפיין כזבים להוביל חברה שלמה . שלב ההכנה : חוברות, רכילות ושירים מסע רצח האופי למלכת צרפת לא היה יכול להצליח אילולא התפתחה, שנים קודם לכן, אותה רשת תקשורתית שאפשרה להזרים לציבור הרחב שטף אדיר של מידע לא מבוקר . הכְּרזות והפמפלטים, עיתוני הקנאר, פרסומי הפתקאות ועיתוני הפסקאות ‑ כל אלה הולידו בצרפת תרבות חדשה . כזו שעודדה סאטירה וביקורת, סיפקה הומור ופרודיה, ואפשרה עלילות ובדיות . זה היה שוק מידע תוסס ובועט שאִפשר לצרפתים לעשות משהו שמעולם לא יכלו : להתבטא . סניף אחד של השוק הזה התמקד ברכילויות . העיתונים הרשמיים של חצר המלוכה שעממו את הציבור . כשתפרוץ המהפכה יסבירו מנהיגיה למה ההמונים קצו בתקשורת הממסדית ומה גרם להם להתנער ממנה ‑ "למי אכפת אם המלך ערך טקס רחיצת רגליים לאי אלה עניים שרגליהם בכלל לא היו מלוכלכות . מה אכפת לנו אם המלכה חגגה את הפסחא בחברתו של הרוזן ד'ארטואה, או אם אחי המלך נאות בטובו לקבל הקדשה בספר שלא יקרא לעולם . העם רוצה...
אל הספר