משותפים : ניוונה של הדמוקרטיה, יציבותה של האוטוקרטיה, רשעותה של אמריקה . אין פירוש הדבר שישנו איזה חדר סודי שבו הרעים נפגשים, כמו בסרטי ג'יימס בונד, או שהמאבק בינינו לבינם הוא מעין תחרות בין שחור ללבן, מעין "מלחמה קרה 0 . 2" . עם האוטוקרטים בני זמננו נמנים כאלה המכנים את עצמם קומוניסטים, מלוכנים, לאומנים ותיאוקרטים . המשטרים שלהם נבדלים זה מזה בשורשיהם ההיסטוריים, ביעדיהם ובאסתטיקה שלהם . הקומוניזם הסיני והלאומנות הרוסית נבדלים לא רק זה מזה, אלא גם מהסוציאליזם בנוסח בוליבר של ונצואלה, מאידיאולוגיית ה"צ'וּצֶ'ה" השלטת בקוריאה הצפונית ומהרדיקליות השיעית של הרפובליקה האסלאמית של איראן . כל אלה נבדלים מהמשטרים המלוכניים הערביים והאחרים ‑ ערב הסעודית, איחוד האמירויות, וייטנאם ‑ שבדרך כלל אינם חותרים לערעור העולם הדמוקרטי . הם שונים גם מאוטוקרטיות רכות יותר ומדמוקרטיות היברידיות, המכונות לעתים דמוקרטיות לא ליברליות ‑ טורקיה, סינגפור, הודו, הפיליפינים, הונגריה ‑ שלפעמים, אך לא תמיד, מיישרות קו עם העולם הדמוקרטי . בשונה מבריתות צבאיות או מדיניות בזמנים ובמקומות אחרים, קבוצה זו איננה פועלת כגוש ...
אל הספר