בין תיבת נח לאהל אברהם

168 || חתימה : המרחב האליפטי כדרך חיים מבול של גשם, אולם המבול הגשמי היה תוצר של התמוטטות מוסרית ותרבותית שחוללה אותו . הדימוי של סער משתולל בחוץ משמש בכל הדורות את הדרשנים והפרשנים גם לסערות רוחניות ואיומים תרבותיים . נח, בל נטעה, מוגדר בתורה כ"איש צדיק" ומיזם התיבה שלו הציל את האנושות בזמנו . הפתרון של נח נחוץ לזמנו, לשעות משבר קשות . אבל להסתגרות בתיבת נח יש מחירים : האחד – הפקרת כל מי שמחוץ לתיבה, השני – האנומליה של החיים בתוך התיבה, והשלישי – הכישלון לכונן עולם מתוקן אחרי היציאה מן התיבה . והנמשל מובן : ראשית, החרדיות מפקירה את שאר העולם היהודי – כל מי שלא נכנס לתיבה יטבע . שנית, החרדיות מקדשת אורח חיים שאינו טבעי ואינו מותאם לציפיות של התורה מעם ישראל, כפי שתיארנו לעיל במשל המערה של רבי שמעון בר יוחאי . 347 ושלישית, החרדיות הקיצונית אינה מקנה כלים מספקים להתמודדות עם העולם שבחוץ, ולכן היא מתייראת מלאפשר לבניה ולבנותיה לצאת מן המסגרות המוגנות אל העולם שמסביב . 348 האדם לא נשלח לעולם הזה כדי להתבצר בתיבה, ולכן, הציבה התורה אחרי פרשת נח את אב-הטיפוס האחר בעבודת ה' : אברהם אבינו – הא...  אל הספר