117 המקף והאליפסה || מלווה את העם בכל הדורות, הן בארצו והן בגלות . בעת החדשה ובעידן המודרני, קיימת זיקה משמעותית בין מידת ההיחשפות לערכי המודרנה וקבלתם לבין מידת ההתקרבות בין ישראל לעמים . המבנה הבסיסי שהצגנו לאורך כל הספר פועל גם כאן . בקוטב האחד, הליכה אחרי הזרמים המודרניים אל מעבר לקצה – ובמקרה זה אפילו מעבר לחילון – למגמה של התבוללות ; בקוטב הנגדי, שלילה חריפה של כל גילוי יחס חיובי וקשר עם אומות העולם . בגולה היה הדבר פחות אפשרי שכן היהודים חיו בדרך כלל בתוך סביבה נוכרית . אולם כחלק ממדיניות ההסתגרות וההתבדלות, ניכרה גם שם שאיפה להתכנסות לתחומי מושב יהודיים מובהקים . לא רק שנאת הגויים דחפה את היהודים אל הגטו ותחום המושב, אלא יש שראו בכך גם ברכה . ביטוי נאה למתח הזה ניתן בסיפור הידוע על הוויכוח בין אדמור"י החסידות ביחס למלחמת נפוליאון ברוסיה . עמדת אדמו"רי פולין תמכה בצד הצרפתי, בתקווה שהסובלנות והנאורות של מערב אירופה תיטיב גם עם היהודים במזרח שייכנסו תחת שלטון נפוליאון . אדמו"רי רוסיה ובראשם רבי שניאור זלמן מלאדי, תמכו בצד הרוסי, בטענה שכיבוש צרפתי יביא בעקבותיו את ההשכלה, הנאורות...
אל הספר