פרק רביעי 412 שלפיה גם שכונה ' חקיקה דתית ' . חקיקה זו נתפסה כחיובית גם בגלל ההנחה שרווחה אז , החינוך נמנה עם תפקידי החוקים . אך ככל שחלף הזמן שני דברים קרו לחקיקה הדתית : יעילותה פחתה , ואם לא די דתיות . עם הבנת התהליכים הללו , הלכה התמיכה - בכך , היא גם חיזקה נטיות אנטי ב ' חקיקה דתית ' ופחתה . במקומה התגברה התפיסה שלפיה הדרך הנכונה לבטא את היהודיים של המדינה טמונה בהשפעה על חקיקה שאיננה עוסקת בעניינים הערכים הנחשבים לדתיים באופן מובהק , באמצעות שילוב ' משפט עברי ' ו ' חקיקה יהודית ' תוך גיוס תמיכה רחבה לשילובם דווקא בקרב מי שאינם רואים עצמם מחויבים לתורה תית ' צריכה להישמר , לפחות ולמצוות . עם זאת , קיימת הסכמה רחבה שלפיה ' החקיקה הד מכיוון שהיא מסייעת לציבור הדתי לשמור על ייחודו ולעם היהודי , בחלקה , גם היום פנימיים ( . ן לשמור על אחדותו ) אפשרות לנישואי , 331 - 322 הבסיסית , שהוצגה לעיל בעמודים היסוד החשוב לענייננו הוא ההבנה , יבל עליו מראש עול תורה ומצוות לחייב ציבור לקיים מצוות אלא אם כן ק אפשר - שאי לכן ניתנת העדפה להסדרת יחסי דת ומדינה בהסכמים פוליטיים ורק חלקם יתורגמו ו לחקיק...
אל הספר