פרק רביעי 400 ם יש ביניהם הסבורים שהתורה גם א — למרות חסרונותיו — תורנית , לבחור במשטר זה מוסרית ותועלתית . - מעדיפה משטר אחר מבחינה ערכית משמעות הדבר היא שרבני הציונות הדתית מכל הזרמים העניקו לגיטימציה למשטר . בל ( סעיף ב ) שאיננו רואה עצמו מחויב , מעצם מהותו , לקדם את חזון ' מדינת התורה ' ההתנגדות המובעת כלפיה בקרב הרבנים נקל ראש בלגיטימציה זו , במיוחד על רקע החרדים . כך , למשל , הרב אלעזר מנחם מן שך , ראש ישיבת פוניבז ' ומנהיג הציבור אפילו כצורת משטר בלבד — הליטאי ברבע האחרון של המאה העשרים , ראה בדמוקרטיה את אחת המחלות הגדולות של המאה העשרים , כעין נטע זר במדינת ישראל , מהות — . ( 97 לעיל בעמוד כפי שהוזכר ) ת את יסודות היהדות הנוגד יתר על כן , לרבני הציונות הדתית ) ולרבנים החרדים ( המסתייגים מהדמוקרטיה , אין הצעה חלופית בדמות משטר אחר המוכר בימינו . אם נשוב , לדוגמה , לארבעת החסרונות כותם התורנית אי — ( 300 - 299 לעיל בעמודים שפורטו ) בדמוקרטיה אילן - שמצא הרב בר והמוסרית הנמוכה של הנבחרים , יכולתם לקבל החלטות הנוגדות את התורה , הפגיעה בסמכותם של הרבנים ב ' מילי דשמיא ' ופגיעה שעקר...
אל הספר