פרק שלישי 196 נובעות מהעם , ובהיעדר מלך , הן חוזרות לעם , והוא רשאי 21 נהגת הכלל ( , ) הנוגעות לה למסור אותן למי שהוא חפץ שתהיינה בידו . עם זאת , נראה מדבריו שמדובר בסמכויות הנהגת הכלל ולא בסמכויות האישיות ) ראו להלן ( . בכל אופן , דבריו אלה של הראי " ה קוק לה שאינם נמנים עם שורות הציונות התקבלו על דעתם של פוסקים רבים , גם בקרב א 22 הדתית . הרב ישראלי , בדיונו בתוקף משפט המלוכה בימינו , דיון שנחשב לאבן יסוד לגבי אך לא הסתפק בכך 23 המונח ' משפט המלך ', ביסס את החידוש ההלכתי של הראי " ה קוק , וחידש בו חידושים : 24 וגם הרחיב מאוד את העיקרון שקבע הראי " ה הרמב " ם לענין מלך לא נאמר אלא כשמתמנה שלא מדעת העם . . . שכל דינו של ושלא ע " י בחירה מידם , ובזה הוא שצריך נביא וסנהדרין של ע " א , ובל " ז ] = ובלא זה [ לא חל מינוי . כי מכיון שהיא שררה על הציבור לא יתכן שיוכל מי להרכיבו עליהם אם לא בהסכמת הנבואה ובי " ד הגדול . . . אבל כל שהעם עצמו מסכים למנותו , ע " י בחירות או באיזו שהיא צורה אחרת , אין צורך לשום נביא וסנהדרין , אלא ודאי חל המינוי ויש לו תוקף ודין מלך , כי מכיון שהעם הסכים לשררה זו ...
אל הספר