פרק אחד־עשר: פסיכותרפיה שיקומית

288 | ד״ר אייל חלד בשביל מי שלא נמצא בתוך בלגן של מלחמה, הכול נראה פשוט, רגוע וחסר דאגות אמיתיות . זה נכון שאתה לא יודע מה זה בית עד שאתה באמת רחוק ממנו . אבל מלחמה זה כבר משהו ברמה אחרת . ואז, ככה כמו שאנחנו מדברים, נגמר השקט - שמעתי שריקה של טיל שכנראה כוון ישירות אלינו . הבני זונות ירו עלינו . הטיל חדר דרך החלון של המבנה שהיינו בו ופגע בנו, בכל החיילים . אחד הקצינים ואחד החיילים שישבו לידי נהרגו על המקום . אני לא שמתי לב לזה, רק אחר כך סיפרו לי שהם נהרגו . היה לי קצת מזל, כי אני ספגתי פגיעת הדף שהעיף אותי כמה עשרות מטרים אחורה ונפצעתי קשה . אני זוכר שקט של כמה שניות - היה הלם . איבדתי את ההכרה לכמה דקות כנראה כי כשהיא חזרה שוב, הרגשתי כאב עצום בידיים והתחלתי לצעוק כמו מטורף . פינו אותי תחת אש במסוק לבית חולים רמב"ם כשאני מטושטש לגמרי" . כאשר הגיע אמיר לבית החולים הוא קיבל טיפול מקיף לפצעים פתוחים בידיו, לנזק שנגרם לאזור בית החזה ולפגיעה באיברים פנימיים . לפגיעות הפיזיות נלווה גם זיכרון צורב, לא רק מהאירוע בו נפצע אלא גם משאר האירועים הקשים שנכח בהם . הזיכרונות הללו לא הניחו לו והוא ...  אל הספר
ספרי ניב

אייל חלד