פרק עשירי: מוגבלות וחברה

נפש בשיקום | 263 הדגש עובר מהליקוי עצמו אל ההקשרים החברתיים והסביבתיים המשפיעים על יכולת ההסתגלות של האדם . מחקרים תומכים בגישה זו ומראים כי קשרים משפחתיים וחברתיים, המאופיינים בתמיכה ובעידוד, מחזקים את המוטיבציה ומפחיתים תחושות בדידות וחרדה . תמיכה משפחתית מסייעת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כאחד . בדומה לכך, כאשר צוותים רפואיים ושיקומיים נוקטים גישה מתקפת ואמפתית, הם מסייעים למטופל לחוש לגיטימציה, דבר המקל על תהליך ההסתגלות למגבלה . בחברה המקדמת אינטגרציה ושוויון לאנשים עם מוגבלות, יש יותר אפשרויות לתעסוקה מותאמת, חינוך מונגש, וסביבה פיזית המותאמת לצרכים של אנשים עם מוגבלות . הנגשה כזו יכולה להקל על תחושת השייכות והעצמאות של הפרט ולתרום להצלחת תהליך השיקום . הסתגלות איננה רק תהליך רגשי אלא אמורה להתבטא גם בתפקוד ותעסוקה, ולכן גם הסביבה הקרובה והחברה מכתיבות את אופן ההתייחסות של אדם למוגבלותו . למעשה, נורמות חברתיות מקבלות ולא שיפוטיות יסייעו לאדם לראות את מוגבלותו כעובדה קיימת שניתן לחיות לצידה בכבוד, ולזכות בהערכה ולגיטימיות בחברה בה הוא חי במידה לא פחותה מאשר אנשים ללא מוגבלו...  אל הספר