28 ת תלם אופק מבי סדרת לאורך מאות ואף אלפי שנים, פילוסופים דנים בהגדרת הטיפוס הדמגוגי ומתווכחים עליה . למעשה, יש הטוענים שהלכה למעשה אין "דמגוג" מובהק, אלא כל הפוליטיקאים הם יותר או פחות "דמגוגים" . "הדמגוג" שיוצג כאן נושא מאפיינים שונים מאלה המקובלים בשיח הציבורי והאינטלקטואלי כאחד, משום שכאן הדמגוג אינו "דמוקרט", "פשיסט", "סוציאליסט", "פופוליסט" או כל שם תואר אחר שהוא או מתנגדיו העניקו לו . כלומר, הוא יכול להיות כל אחד מאלה – ובפרט אם זה מועיל עבורו להשתמש בקטגוריות הללו לצורכי "יחסי ציבור" בפוליטיקה המודרנית – אבל אין זה בהכרח מלמד הרבה על אותו שליט . ליתר דיוק, אין זה בהכרח מלמד על המוטיבציות שלו . המוטיבציה הפוליטית – אולי הדבר החמקמק ביותר לבחון אצל פוליטיקאים בכלל – אינה "דמוקרטית" או "סמכותנית", לדוגמה . הקטגוריות הללו הן מושגים שעושים בהם שימוש אלה הנמצאים "מחוץ" לפוליטיקה כדי לקטלג ולהבהיר את האופן שבו הם קולטים ומפרשים את הפרקסיס הפוליטי של מדינאי פלוני . "סופרמרקט האידיאולוגיות" הוא מרכיב מובהק של העידן המודרני, ואליו הפוליטיקאי מוכרח להתייחס כדי לקבל לגיטימציה ותמיכה מהציב...
אל הספר