— 110 — ייתכן שהתמונה הראשונה ( הקטועה ) עשויה לייצג משהו מחוויית המטופל בטיפול, באנליזה : המטופל קולט משהו חלקי ( בשעת הטיפול הוא שוכב ואינו רואה כלל את המטפל אלא רק שומע את קולו, את תנועותיו, את ריחותיו ) . לפי כללי היסוד, שלושת כללי היסוד של פרויד : נייטראליות, הינזרות, אנונימיות המטופל אמור לא לדעת יותר מדי על המטפל ( מתוך מחשבה שכך מרחב פנימי והשלכתי עשוי להיפתח ) , ולמעשה נמצא במרחב שבו הוא מוזמן לפנטז ( לחלום ) על המטפל ( ועל עצמו ועל הקשר ביניהם ) . התהליך והתוכן מתמזגים לחוויה מעוררת, מרגשת, לעיתים שקטה, המאפשרת מרחב וחיבורים חדשים-ישנים ( גם מהתמונה וגם מקריאה בכתביו אני מתרשם שפרויד עצמו היה אמביוולנטי כלפי האפשרות לאפשר לעצמו להיות בעמדה דומה / מקבילה, הן כמטופל בפועל הן כמטפל ) . אי שם בילדותנו, היה רגע שבובות הברבי ודמויות הגיבורים הפסיקו להסב לנו הנאה . אנו נוטים לחשוב שהגדילה וההתבגרות מתבטאות ברכישת הישגים ובפיתוח יכולות ומיומנויות, אך קשה להתווכח עם העובדה שאנו נוטשים את הדמויות שאהבנו כל כך ומוותרים על ( ומאבדים ) יכולת ואיכות מסוימת . אנחנו מפסיקים לשחק בצעצועים, או...
אל הספר