189 החוסר הכוח המניע את התשוקות שלי הוא החוסר . אבל באופן מוזר, מילוי התשוקות אינו ממלא את החוסר, לפחות לא לאורך זמן, ולעיתים אף מגביר אותו . נאמר "עם האוכל בא התיאבון" — מילוי התשוקה מביא לרעב חדש . זהו רעב שאינו יודע שובע . אני חי בתחושה תמידית ש"מגיע לי", ש"לא מספיק לי" . במיתולוגיה הבודהיסטית קיימת דמות "הרוח הרעבה" — אדם רזה עם כרס ענקית — שמשתוקק לעוד ועוד . אני תמיד טועה לגבי זיהויו של החוסר הזה . אמונתי הבסיסית ביכולתי לעשות מוליכה אותי אחרי התשוקות . אבל החוסר הוא עמוק הרבה יותר, ולא מתמלא על ידי עשייה ותשוקות ממומשות . אני זוכר מהתקופה שבה עישנתי, את הרגעים שבהם עלתה בי התשוקה שיהיה לי משהו בפה — עוגייה, קפה או סיגריה . לא ידעתי לזהות מה באמת חסר לי באותו רגע, לעיתים עישנתי ואז ראיתי שאני רעב, לעיתים אכלתי ואז גיליתי שבעצם מתחשקת לי סיגריה . למוד לקח, אכלתי עוגייה ושתיתי קפה ועישנתי סיגריה . . . החוסר מתבטא באי-נחת, בחוסר שביעות רצון ולעיתים גם בעצבנות, מרירות, כעס וקנאה . לא משהו דרמטי, משהו טורדני ברקע . היום, קצת יותר ברור לי שתחושת החוסר הבסיסית נובעת מחוסר של עצמי . אני ...
אל הספר