סיפור אהבתו של בִּישֶׁר

63 סיפור אהבתו של בִּישֶׁר להתיישב על אחת הכריות שבקצה השטיח, התיישבה בעצמה ואמרה לו : "אמור לי את האמת ! " בִּישֶׁר לא יכול היה לעמוד בפני קולה . מתוך התחשבות ברגשותיה היה בדעתו להעלים ממנה חלק מן הפרטים, אך עתה שוב לא חשב שזהו הדבר הנכון לעשותו והוא סיפר לה את כל אשר ידע על אודות מְלִיכַה מאלף ועד תו . הוא תאר בפניה את נסיבות פגישתם, את שיחותיהם, סיפר לה על שחצנותו ויהירותו, על התעקשותו למצוא פגמים וכוונות זדוניות בכל דבר טוב, ולבסוף תיאר בפניה מה קרה בבריכה שבלב המדבר, הבריכה שהאיש כפוי הטובה רצה לסתום ולהרוס ושבתוכה טבע בסופו של דבר באשמתו שלו . "הוא מת" סיים בִּישֶׁר את דבריו, "אך את – מי ייתן ותאריכי שנים ! את גופו הפקדתי בידי האדמה ; הבה ונקווה שאותם מים שהרגו אותו גם טיהרו אותו מעוונו . את מטענו החומרי שנשא עמו הבאתי לכאן – ראי ! " ועם המלים האלה הניח בִּישֶׁר על השטיח לרגליה של הגברת את החבילה שהכילה את בגדי האיש המת, את תרמיל המסעות שלו ואת צרור מטבעות הזהב . רגע ארוך נותרה האשה הרעולה דוממת ושותקת . דבריו נגעו עמוק בלבה והיא התייפחה בשקט, אך עד מהרה השתלטה על עצמה וקולה לא ר...  אל הספר