פרק 2 התפיסה ה"בנקאית" של החינוך כאמצעי דיכוי; התפיסה המאתגרת של החינוך כאמצעי לשחרור; הסתירה שבין מורה ותלמיד שבתפיסה ה"בנקאית" נדחקת על-ידי התפיסה המאתגרת; חינוך כתהליך הדדי באמצעות העולם; האדם כיצור מודע לאי-שלמותו ונסיונו להיות אנושי יותר.

- 59 - פרק 2 ,16 בירת מדינת פארה בברזיל היא בלם" . התלמיד מעתיק, משנן וחוזר על המשפטים הללו בלי לתפוס מה הפירוש האמיתי של ארבע כפול ארבע, או שאינו עומד על מהותה האמיתית של המלה "בירה" במשפט "בירת פארה היא בלם", כלומר, מה משמעותה של בלם לפארה, ומה משמעותה של פארה לברזיל . השיטה הנרטיבית, שבמסגרתה המורה משמש מְספר, גורמת לתלמידים לשנן מוכנית את החומר . גרוע מכך, היא הופכת אותם ל"כלי - קיבול", שעל המורה למלאם . ככל שהוא גודש את כלי - הקיבול הללו יותר, כך הוא נחשב למורה משובח יותר ; ככל שהמכלים נכונים להתמלא בצייתנות רבה יותר, הם תלמידים טובים יותר . כך הופך החינוך לפעולת - הפקדה, שבה התלמידים משמשים מאגרים להערמת פיקדונות, בעוד המורה הוא המפקיד . במקום שיפתח תקשורת, המורה מכתיב, ו"אוצר" אצל התלמידים הפקדות, שאותן הם מקבלים בהכנעה, שבים ומדקלמים . זו תפיסת ה"בנקאות" בחינוך, שעל - פיה כר הפעולה של התלמיד הוא אך ורק לקלוט, למיין ולאחסן . אמת, ניתנת לתלמידים הזדמנות להפוך גם לאספנים, או למקטלגים של החומר . אולם בסופו - של - דבר, מי שמתויקים ומאופסנים הם בני - האדם, וזאת בשל העדר יצירתיות, השת...  אל הספר
מינרוה