פרק שישים ותשעה: גוּנַר, רוצחו של תִידְרַנְדִי

188 פרק שישים ותשעה : גוּנַר, רוצחו של תִידְרַנְדִי לוחם דגול, כמו שמספרים עליך הבריות, לא היית רוצה להסתיר את שמך . " "אתה מאוד גלוי לב בעניין הזה," השיב גוּנַר, "ואינני רואה שום סיבה לנסות ולהוליך אותך שולל . זיהית אותי נכון . מה אתה מתכוון לעשות איתי ? " תוֹרְקֶל אמר לו שהוא עתיד לגלות זאת בקרוב, והורה לאנשיו לתפוס אותו . גוּדְרוּן ישבה על הבמה בקצה העליון של המסדרון עם עוד כמה נשים . כולן חבשו כיסויי ראש מפשתן . ברגע שהבינה מה קורה, עזבה גוּדְרוּן את במת הכלה וקראה לאנשיה ללכת לעזרתו של גוּנַר . היא אמרה להם שלא לחוס על אף אחד שיתנגד להם . לגוּדְרוּן היה כוח הרבה יותר גדול מאשר לתוֹרְקֶל, וכל המצב קיבל כעת תפנית מאוד בלתי צפויה . סְנוֹרִי הכהן התערב כעת וביקש משני הצדדים לשכך את סערת הרוחות : "צריך להיות לך ברור, תוֹרְקֶל, שאסור לך לעשות מזה עניין גדול . אתה יכול לראות בעצמך איזו אשה יוצאת דופן היא גוּדְרוּן, כשהיא משתלטת על שנינו . ״ תוֹרְקֶל אמר כי הבטיח לאחיו של תִידְרַנְדִי, תוֹרְקֶל גֵיְטִיסוֹן, להרוג את גוּנַר אם יופיע אי פעם במחוזות המערביים, "ותוֹרְקֶל הוא חבר חשוב שלי . " ...  אל הספר
מינרוה