פרק חמישים ושלושה: תוֹרְגֶרְד ובניה

151 פרק חמישים ושלושה : תוֹרְגֶרְד ובניה לראותה . כשנפגשו אמרה לו שהיא רוצה לנסוע מערבה לסָאוּרְבֶּר כדי לראות את חברתה אוֹד . היא אמרה להָלְדוֹר לבוא גם הוא . החבורה כולה מנתה חמישה אנשים . הָלְדוֹר רכב לצד אימו . הם רכבו עד שהגיעו אל מול החווה שבסֶלִינְגְסְדַלְטוּנְגָה . או אז הפנתה תוֹרְגֶרְד את סוסה לכיוון החווה ושאלה אותו : "איך קוראים לחווה הזו ? " "כאילו אינך יודעת זאת, אמא ! " השיב הָלְדוֹר, "החווה הזו נקראת טוּנְגָה . " "ומי גר כאן ? '' המשיכה ושאלה . "גם את זה את יודעת, אמא . " אמר לה . תוֹרְגֶרְד השמיעה קול חרחור : "כן, אני בהחלט יודעת ! " אמרה, ״אני יודעת שבּוֹלִי, הרוצח של אחיך, גר כאן, ואתה אינך דומה כלל לבני משפחתך האצילים אם אינך רוצה לקחת נקם על מותו של אח כמו קְיָרְטַן . סבך, אֶגִיל סְקַלָה - גְרִימְסוֹן, לעולם לא היה מתנהג כך . דבר אכזרי הוא להיות אֵם לבן שפל כזה, ואני לכשעצמי מאמינה שהיה מתאים לך יותר להיות בתו של אביך ולהתחתן . האמרה הישנה 'לכל משפחה יש את הפגם שלה' מתאימה לך, הָלְדוֹר . לטעמי זה היה מזלו הרע ביותר של אוֹלַף, שטעה כל כך בהולידו את בניו . אני מדברת ...  אל הספר