סיפור עשרים ואחד – איך מתו בזה אחר זה האשה, מאהבה ובעלה

173 המלך והַשֵּׁד – סיפורי אהבה הודיים 189 ומשביהן דמו לאנחות הבוערות של השמיים הנפרדים מהאביב והביניון, מאהבן . ענני אבק שהרימו הרוחות עופפו למרומים, כמו שליחים ששוגרו על ידי האדמה הלוהטת כדי לזרז את בואם של ענני הגשם . הימים חלפו לאיטם, כמו הולכי רגל המותשים מהחום העז, וכמהים לצילם של עצים . הלילות, המוארים בקרני הירח החיוורות, נחלשו מאוד בהיגמלם מחיבוקיו המשמחים של החורף . ובאחד הימים של אותה עונה, ישבה אָנַנְגָמַנְגַ'רִי בחברתה של ידידתה הקרובה והשקיפה מבעד לחלון הקומה העליונה שבביתה, כשהיא לבושה בשמלת משי דקה ומהודרת ועורה לבן ממשחת אלגום . ובעודה יושבת שם, ראתה ברהמין צעיר בשם קָמָלָקַרָה, בנו של כהן המלך, חולף על פניה, ונדמה היה לה שזהו קַאמָה, אל האהבה, שקם מאפרו ומחפש את 190 רַאטִי . כאשר קָמָלָקַרָה נשא עיניו כלפי מעלה ראה הוא את אותה נערה מקסימה מעליו, כמו היתה זו גלגול של הלבנה . הוא נמלא שמחה עד 191 מפגש מבטיהם של שני כי נדמה היה שהפך למלקט של פרחי לוטוס . הצעירים הללו הפך בפקודתו של קַאמָה רב העוצמה, למשיכה הדדית חסרת גבולות, והשניים הוכרעו על ידי התשוקה, אשר גברה על צניע...  אל הספר
מינרוה