154 סיפור תשעה עשר – בן לשלושה אבות של תכשיטים ואבנים יקרות . בחששה פן יגזלו יורשי בעלה גם את המעט שנותר בידה, החליטה לעזוב את ביתה ולבקש את מזלה במקום אחר . באישון לילה נטלה את בתה, דָנָוַטִי וחמקה עמה מן הבית כדי להימלט מקרובי בעלה, כשעיניה סומות מחשכת הליל ונפשה סומה מיגון . לאחר שגיששה שעה ארוכה את דרכה בחשכה, הצליחה האלמנה לצאת אל מחוץ לעיר כשהיא נשענת על כתף בתה . ברצון הגורל, בעודה עושה דרכה בעלטה, נתקלה האם בכתפה בגופו של שודד, שהיה משופד על גבי יתד . השודד היה חי עדין וכאב הפגיעה הנוספת מילט זעקה מפיו : "אהה ! מי הוא זה הזורה מלח על פצעי ? " "מי אתה ? " שאלה אשת הסוחר . "אני שודד אשר שופד על גבי הגרדום," השיב לה, "אך גם כאן מסרבת נשמתי לעזוב את גופי, פושע שכמותי ! אמרי לי, גבירתי, מי את ולאן מועדות פניך ? " בתשובה לשאלתו סיפרה אשת הסוחר לשודד הגוסס את סיפורה ותוך כדי כך התבהרו שמי המזרח ולאור הירח הזורח מעל האופק ראה השודד את דָנָוַטִי בתו היפיפייה והבלתי נשואה של הסוחר המת . "הוי גבירתי," אמר השודד לאלמנה, "בקשה אחת לי אליך על ערש מותי : אתן לך אלף חתיכות זהב אם תתני לי את בת...
אל הספר